פסק-דין בתיק ע"ר 1396-08-12

לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת שרון הינדה מיום 21.6.12 בה מונה מומחה רפואי בתחום הארטופדיה לבדיקת התובע.

ההחלטה נשוא הערעור וטענות הצדדים

1.         המשיב, הוא התובע, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.10.10.

2.         התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה.

3.         התובע פנה למל"ל בתביעה לקביעת נכותו. הוא נבדק על ידי ועדות רפואיות אשר קבעו לו נכויות זמניות בשיעורים שונים ולתקופות שונות. הועדה האחרונה שעמד בפניה, קבעה למשיב נכות זמנית בשיעור של 20% עד לתאריך 29.2.12.

            המשיב לא פנה לועדה הרפואית לאחר תום תקופת הנכות הזמנית.

            תחת זאת, הגיש המשיב תביעה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), ובמסגרתה עתר למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, ובתחום השיקום, לפי סעיף 6א' לחוק.

4.         המערערת התנגדה לבקשה. לטענתה, משבחר המשיב במסלול הקבוע בסעיף 6ב' לחוק, היינו קביעת הנכות על-פי דין, במקרה זה על ידי המל"ל, אין הוא רשאי לזנוח מסלול זה ולעתור למינוי מומחה מכוח סעיף 6א' לחוק. משנקבעה נכותו הזמנית, היה עליו להיבדק על ידי הועדה הרפואית בתום תקופת הנכות, על מנת שתיקבע נכותה הצמיתה.

5.         בתגובה הודיע המשיב כי זנח את ההליכים במל"ל. לטענתו, הוא נקט בהליכים על מנת שתקבע נכותו הזמנית והוא יהיה זכאי לקצבאות בתקופות אי הכושר, עד להתייצבות מצבו. אך בכל הקשור לקביעת נכותו הצמיתה, הוא מבכר את המסלול הקבוע בסעיף 6א' לחוק, מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולפיכך זנח את תביעתו במל"ל.

6.         לאור הודעת המשיב כי זנח את תביעתו במל"ל, ומשמצאה ראשית ראיה למינוי, קיבלה הרשמת את הבקשה בחלקה ומינתה מומחה בתחום האורטופדי לבדיקת התובע.

7.         על החלטה זו הוגש הערעור, כאשר השאלה היחידה העומדת לדיון היא, האם רשאי המשיב לעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט לאחר שהחל בהליכים לקביעת נכותו במל"ל ולאחר שנקבעה לו נכות זמנית, ותקופת הנכות הזמנית הסתיימה.

8.         על פי החלטתי הגישו הצדדים עיקרי טיעון וסיכומי טענות, וניתן להכריע בערעור על סמך הטיעונים.

דיון והכרעה

9.         המשיבה תומכת טענותיה בפסק הדין ברע"א 1619/93 יאיר טטרו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז' 4, עמ' 89. בפסק הדין נקבעה ההלכה כי אין לחייב נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה לפנות למל"ל לקביעת נכותו כדי שזו תחייב בתביעתו מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, אלא עומדת לו הזכות לבחור במסלול האחר, זה הקבוע בסעיף 6א' לחוק, ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט. זאת, כל עוד לא נקבעה נכותו במל"ל.

יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף וציין כי יתכנו מקרים בהם אף שטרם נקבעה נכותו של הנפגע במל"ל, אך היא צפויה להקבע בתוך זמן קצר, כי אז רשאי בית המשפט לשקול ולהחליט שאין זה ראוי למנות מומחה וראוי להמתין לקביעת הועדה.

            המערערת טוענת כי הדברים יפים גם לענייננו, שכן, אילו העמיד המשיב את עצמו לבדיקת הועדה בתום תקופת הנכות הזמנית האחרונה שנקבעה לו, היתה נקבעת נכותו הצמיתה, וממילא לא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט.

            תמיכה נוספת לגישתה, מזווית אחרת, מוצאת המערערת בפסק הדין בעניין והבה, רע"א 8598/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בו נקבע כי אף שחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט שמונתה מכוח סעיף 6א' לחוק התקבלה לתיק בית המשפט לאחר שכבר נקבעה הנכות במל"ל, הרי שקביעת המומחית היא המחייבת, מהטעם, שמשעה שבחר הנפגע את המסלול לקביעת נכותו לפי סעיף 6א', יהא זה המסלול המחייב, ואין "לדלג" בין המסלולים.

באופן דומה, טוענת המערערת, משהגיש המשיב תביעה למל"ל לקביעת נכותו, אף שנקבעו נכויות זמניות, יש לקבוע כי בחר במסלול הקבוע בסעיף 6ב' לחוק ואין לאפשר לו לזנוח מסלול זה ולעבור למסלול האחר.

המערערת טוענת עוד כי בזניחת המשיב את תביעתו במל"ל בשלב זה, יש משום בחוסר תום-לב.